פגיעות מיניות לצערנו קורות על בסיס יום יומי והן מדווחות בתקשורת, אך יש לא מעט נשים, שבוחרות לא לחשוף את זהותן ואת סיפורן ואף לא מגישות תלונה במשטרה. אומה לוי, צעירה בת 24, הייתה אחת כזו. היא עברה אונס בגיל 18 על ידי צעירים ישראלים במהלך חופשה לפני גיוס ביוון ובחרה לשתוק.
בשנה האחרונה היא החליטה לעשות מעשה אמיץ, לספר את סיפורה האישי בגלוי ומקיימת סבב הרצאות, על מנת להגביר את המודעות של צעירות וצעירים בנושא. 
בראיון שקיימנו איתה אומה סיפרה על האונס, על דרך ההתמודדות שלה כיום, ועל כך שהמדינה אינה נוקטת בענישה קשה שתרתיע גברים.
 
על פי הנתונים של "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית", אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית וכל אחת מחמש נשים עברה אונס. על פי הנתונים, כ21% מהנערות והנשים בישראל נאנסו ו-  70% מהתיקים נסגרים תוך פחות מחצי שנה מהגשת התביעה.
 
בשנת 2014 אומה טסה לחופשה עם חברותיה לאי ״זקינטוס״ שביוון. ״הכרנו חבר'ה ישראלים והרגשתי הכי בכיף ובנוח בעולם כי הם ישראלים סוג של משפחה אחת גדולה. באחד הערבים בילינו ביחד כולנו במועדון ,  שתיתי משקה, אני זוכרת את הטעם שלו עד עכשיו,
היה לזה טעם של ארטיק רמזור".
 















לוי ממשיכה ומוסיפה "הלכנו למסיבה, התחלנו לרקוד ומאז אני לא זוכרת כמעט כלום. אני זוכרת את עצמי.. רק את הפלאשבקים שהגיעו.. שאני יוצאת מהחדר של הבית מלון, לא מבינה מה קורה לי, ושאני מקיאה כל הדרך במונית בדרך למלון שלנו. אחרי כמה שנים התחילו לעלות לי פלאשבקים של האירוע עצמו, של הסיטואציה בחדר, שלי שוכבת על המיטה שבורה״.
 
אומה מספרת על פלאשבק אחד שלה שמאוד משמעותי , שהיא על המיטה בחדר מלון של אחד הישראלים, כשהיא בערפול ורואה את חברותיה עוברות בסמוך אל המרפסת, לא שואלות ולא מבררות מה קורה איתה, מתוך מחשבה שהיא נהנית.
 אומה: "רק כשקמתי בבוקר התחלתי להבין  לעומק מה קרה. דיממתי, אבל הבנתי שלא קיבלתי מחזור, הבנתי שמשהו לא בסדר... הבנתי שנקרע לי קרום הבתולין שזה מה שקרה״.
 
בדיעבד היום היא יודעת לספר שבערב המקרה, שני הישראלים שאומה וחברותיה פגשו, שמו לה שם אונס במשקה ששתתה במועדון ומאוחר יותר פיתו אותה כשהיא לא בהכרה להגיע איתם לחדר במלון ושם אנסו אותה. "אני לא זוכרת מה באמת קרה שם", משתפת לוי,
״מה עשו בגוף שלי באותו ערב״.

















 

האם את משלימה עם מה שקרה?
״אני שלמה עם זה, מבינה שזה חלק ממני כיום. אני פשוט הרבה מעבר לזה. נכון, קרה לי משהו כל כך נורא, אבל אני לא נותנת לזה למשוך אותי לאחור אל העבר. להיפך, זה מדרבן אותי היום, להמשיך ולהצליח בחיים שלי ולנסות להזהיר את הדור הבא".
 
צריך אומץ להיחשף ככה בפנים גלויות, חששת להיחשף?
״המטרה שלי בחשיפה הגלויה, להראות עד כמה שזה שכיח, שיש פנים ולא רק עוד סיפור מקרה בתקשורת ועוד מקרה לסטטיסטיקה. להראות לאנשים שגם בחורה שנמצאת אצלם בדף פייסבוק ונראה שהחיים שלה מושלמים, לומדת, מטיילת והיא מאושרת ושמחה,
יכול להיות שגם לה זה קרה, מקרה דומה לשלי. מסתבר שזה הרבה יותר שכיח ממה שאנחנו חושבים. כל בחורה אם תשאלי אותה באמת בגילוי לב יש סיכוי שהיא תגיד שהיא חוותה איזה הטרדה או פגיעה מינית".

למה לא בחרת להתלונן?
״כמו שרואים איך הדברים מתנהלים לצערי עם אירועים של בנות שהתלוננו, הבנתי שאין לי את הכוחות ללכת לבתי משפט ולרדוף צדק כשבסוף שמים מילה שלי מול מילה שלהם וחלילה לא יצא מזה שום דבר, ויסגרו את התיק מחוסר ראיות במיוחד שזה קרה בחו"ל. העדפתי לעשות שינוי הסברתי בקרב ילדים ונוער. אני רוצה לעשות משהו חיובי וטוב עם המקרה הרע שקרה לי".
 
את חושבת שצריך להגביר את הענישה כלפי צעירים שאנסו?
״חד משמעית, כן. בארץ הענישה לא מספיק מרתיעה. זו גם אחת הסיבות שהחלטתי שאני לא רוצה להתלונן, כי אין לי מה לבזבז אנרגיות וכוח ומחשבות ודברים כאלה על משהו שבסופו של דבר לא באמת.. איך להגיד את זה. לא יחזיר את הגלגל לאחור ולא יעניש אותם על כל הסבל שעברתי מאז״. 
 
רגע לפני סיום הריאיון, לוי בוחרת במסר אופטימי: "עברתי תהליך ארוך, וטיפולים פסיכולוגים ואני ממשיכה בחיי, הייתה לי גם מערכת יחסים רצינית עם בחור, ואני לומדת ורוצה לפתח את הקריירה המקצועית שלי. יחד עם זאת אני רוצה לחנך את הדור הצעיר שיגדל למציאות אחרת ולכן חשוב לי לעשות הרצאות בבתי ספר, ולהיות שם עבור בנות ונשים שנפגעו כמוני,  ולתת להם את הכוח ואת ההבנה, שהן לא אשמות במה שקרה, שהחיים יפים ואפשר להמשיך לחיות, למרות האונס".