נשים בספורט
מאת: מאיה באבא
1. תקציר תחקיר עיתונאי:
הבחירה שלנו לנושא האתר היא נשים. הבחירה שלי לנושא הכתבה הייתה יחסית קלה, חיפשתי מהו הנושא שהכי מעניין אותי בכוח הנשי. מכיוון שספורט הוא דבר שמאוד מדבר אליי בחיי היום יום בחרתי לעסוק בנושא "נשים בספורט". רציתי להתמקד בנושא של נשים בספורט נשי שבחברה נחשב כספורט גברי, מכיוון שבחיים שלי אני ראיתי מספר אנשים שלא מקבלים את זה שגברים בוחרים בספורט שנחשב "נשי" או נשים שבוחרות בספורט שנחשב "גברי" וזה הפריע לי מאוד ובעיניי נושא זה מאוד חשוב וסוגי ספורט רבים מקבלים סטיגמות של "גבריים"/ "נשיים" ולדעתי צריך להתייחס לסוגי ספורט אלו שווה לשני המינים וזוהי סטיגמה שהייתי רוצה לשנות. המרואיינת הראשונה היא טל אנקונה, שחקנית כדורסל וכיום מנהלת את כל אירועי הספורט של משרד החינוך בהתאחדות הספורט לבתי הספר. את טל מצאתי דרך מורה בבית ספר שלי, ניסיתי בהתחלה לחפש ולא מצאתי ולכן פניתי למורה לספורט מהבית ספר שלי וקיבלתי לאחר מספר ימים את הטלפון של טל. טל באה לדבר בכתבה שלי על ההבדל בין המין הגברי למין הנשי בספורט, הנושא שלי זה ספורט נשי שבעיני החברה נחשב כספורט גברי. טל באה מספורט שנחשב "גברי" ולכן בחרתי בה לדבר על נושא זה. טל משרתת בכתבה ספורטאית מתחום הכדורסל שזהו תחום שנחשב "גברי". המרואיינת השנייה היא יעל ארד, את יעל רציתי מאוד לראיין אך לא הצלחתי למצוא דרך, לאחר מספר ימים מצאתי דרך המורה שלי שהשיגה לי את המספר של יעל. יעל באה מתחום הג'ודו, היא הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית. בחרתי ביעל מכיוון שלדעתי היא אחת מהנשים החזקות והמעוררות השראה בארץ והיא באה מתחום שנחשב "גברי". יעל משרתת בכתבה ספורטאית שבאה מתחום ספורט שנחשב "גברי" ולכן חשבתי שהיא מתאימה לכתבה. עשיתי את התחקיר דרך האינטרנט, חיפשתי את טל אנקונה ואת מה שכתבו עליה. את התחקיר על יעל ארד עשיתי בכך שחיפשתי כתבות שעשו או כתבו על יעל ובכך כתבתי את התחקיר. התחקיר עזר לי להגיע לראיון מוכנה ולדעת יותר על המרואיינות שלי ובכך ידעתי על מה לדבר ואיך להתנהג.
הכתבות שעזרו לי בתחקיר:
טל אנקונה:
יעל ארד:
2. תיאור נושא הכתבה הוא ספורט נשי שנחשב כספורט גברי בחברה, בחרתי בנושא מכיוון שזהו נושא שמפריע לי ש"מתייגים" אנשים לפי מה שהם אוהבים לעסוק בו ולכן בחרתי בנושא הזה כדי לנסות לעורר שינוי שאנשים יבינו שלאישה מותר לעשות מה שהיא רוצה ולא מה שמכתיבים לה. הכתבה הראשונה היא על טל אנקונה, שחקנית כדורסל וכיום מנהלת את כל אירועי הספורט של משרד החינוך בהתאחדות הספורט לבתי הספר. טל היא ספורטאית מתחום שנחשב "גברי" בחברה. טל מדברת בכתבה על ההבדל בין כדורסלנית שמשקיעים בה פחות מכדורסלן מכיוון שהיא אישה, בכך שיש הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים. הכתבה השנייה עם יעל שבאה מתחום הג'ודו, יעל היא הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית. יעל היא מתחום שנחשב "גברי". יעל שבאה ממקום וזמן שבו זה לא "הגיוני" שאישה תרוץ או תעשה ספורט ולמרות כל זה היא המשיכה במקצוע שלה.
סגנון הכתבה היא כתבת ראיון אישי בה אני מדברת ומראיינת נשים אשר באות מהתחום של הספורט. המרואיינת הראשונה היא טל אנקונה שבאה מתחום הכדורסל. המרואיינת השנייה היא יעל ארד שבאה מתחום הג'ודו.
בכתבה טל מדברת בכתבה על כך שלדעתה השינוי צריך לבוא קודם מאתנו, אנחנו צריכים להתעסק בספורט שאנחנו רוצים ולא מה שמכתיבים לנו. ברגע שנכנע לחברה ולדעותיה לא ייווצר שינוי וימשיך להיות הבדל בין הנשים לגברים. לאחר השינוי בנו, השינוי בנוסף לכך צריך להגיע מהמשפחה שלנו, הקרובים והמורים לחינוך גופני וכך ליצור מודעות לנשים שצריכות להבין שהן צריכות להתעסק בספורט שהן אוהבות ולא ללכת אחרי החברה. וזהו המסר מהכתבה של טל תעשי מה שאת רוצה ולא מה שאומרים או רומזים לך לעשות. המסר של הכתבה עם יעל ארד הוא שהשינוי כבר קורה בעזרת מספר אירגוניים וצריך לגרום לשינוי הזה אצלנו וכך לאט לאט הפער בין המינים ישתווה.
האג'נדה האקטיביסטית היא לבטל את הסטיגמות האלו, נשים יכולות להיות בכל ספורט שירצו בלי שישפטו אותן והשינוי צריך להתחיל בנו ובקרובים שלנו. אני קוראת לפעולה שאנשים יתנו לנשים לעסוק בספורט שהן רוצות לעסוק בו וללא התערבות.
ה. בהתחלה התחלתי לחפש באינטרנט נשים שקשורות לנושא שלי שהוא נשים בספורט נשי שבחברה נחשב לספורט גברי. ניסיתי לפנות למספר נשים דרך הרשתות החברתיות לאחר שחקרתי וחיפשתי נשים שאני רוצה לראיין. פניתי דרך הפייסבוק ל: מאיה ברקי, ירדן גרבי, איריס אנטמן ויעל ארד בנוסף לכך פניתי לעמותות שקשורות בספורט נשי כמו אתנה, ההתאחדות ועוד. לא קיבלתי תשובה והתחלתי לחפש עוד מרואיינים. פניתי למורה בבית הספר שלי שקשור לתחום הכדורסל והכדוריד וביקשתי ממנו עזרה. לאחר מספר ימים המורה חזר אליי עם תשובה ונתן לי שחקנית כדורסל שאני אוכל לראיין. שלחתי הודעה לטל אנקונה, המרואיינת הראשונה שלי וקבעתי איתה תאריך לראיון בזום. כתבתי את התחקיר ואת השאלות לטל אנקונה בעזרת ראיון של טל שראיתי באינטרנט. לאחר מספר ימים ראיינתי את טל אנקונה דרך הזום. ניסיתי לפנות לעוד נשים כדי למצוא מרואיינת נוספת, פניתי לקארין סנדל, פסקל ברקוביץ, סלבי זאן. התחלתי לתמלל את הריאיון עם טל כדי להתקדם עם התמלולים. המשכתי לחפש דרך להגיע לנשים נוספות שאוכל לראיין. לאחר מספר ימים הגעתי ליעל ארד דרך זיוה, המורה שלי ושלחתי ליעל הודעה, קבעתי עם יעל לראיון בזום ולאחר מספר ימים פניתי אליה בהודעה ושאלתי אותה אם אפשר לקבוע את הריאיון לפנים מול פנים ולבסוף היא הסכימה וקבענו תאריך. עשיתי תחקיר ושאלות על יעל. ולאחר מכן יצאתי לראיין אותה, בהתחלה הייתי צריכה לראיין אותה בבית שלה וברגע האחרון יעל שינתה את המיקום למתחת לבניין העבודה שלה.
ו. את הצילום של טל אנקונה עשיתי מהבית שלי דרך זום. את הצילום עם יעל ארד יצאתי ב8/12/2020 עם שובל גונן ובר יצחק, הגענו בעזרת אבא שלי, הוא הסיע אותנו והחזיר.
ז. המפגש עם טל בזום היה מדהים, היא ענתה על השאלות בדיוק איך שתכננתי והיא הייתה מדהימה. המפגש עם יעל היה מעניין מאוד, בהתחלה הוא היה צריך להיות בזום אך לבסוף היא הסכימה שניפגש, יעל קיבלה אותנו מדהים, היא חייכה אלינו והסברנו לה על מה האתר שלנו. הלכנו למקום העבודה שלה וצילמנו ממש ליד המקום לאחר שיעל לקחה אותנו לשם בשביל שיהיה כמה שיותר שקט. באמצע הריאיון היו כמה רעשים ברקע אז עצרנו באמצע והמשכנו לאחר שהרעש הפסיק.
ח. שאלות לטל אנקונה:
1. תספרי קצת על עצמך , באיזה גיל התחלת להתאמן?
2. לפי הביוגרפיה שלך עברת כמה ענפי ספורט היית רקדנית, מתעמלת ג'ודו ולאחרונה כדורסל, למה החלפת תחומים? בדרך כלל לא נהוג לעבור מתחום לתחום אלא להתמקצע.
3. איך המשפחה הגיבה ?
4. האם הרגשת שקיבלת תגובות של לעג, הרמת גבה על עיסוק ספורטיבי בתחום גברי? שונה בגלל שאת אישה?
5. איך זה גרם לך להרגיש? זה חיזק אותך או הוריד אותך?
6. מדוע לדעתך אין מספיק פרגון בארץ לנשים שמשחקות כדורסל או כדורגל ?
7. אומרים שיש גם אפליה מגדרית שמשרד התרבות והספורט משקיע תקציבים יותר לקבוצות כדורסל גברים מאשר נשים , את גם חושבת ככה? אם כן למה זה לדעתך?
8. איך אפשר לעורר שינוי?
9. את חושבת שבעוד 10 שנים זה יראה אחרת ? כדורסל נשי וכדורסל גברי יקבלו אותו סיקור ? אותו תקציב או שתמיד יהיה פער?
10. האם ההתעסקות בכדורסל השפיע על חיי החברה שלך? על קשרים חברתיים , הקמת משפחה?
11. איזה מסר את רוצה להעביר לנערות בישראל שרוצות לעסוק בכדורסל או בכדור רגל או אפילו ג'ודו, אבל מפחדות מהתגובות של אנשים שיתייגו אותן כנשים 'גבריות'?
השאלות ליעל ארד:
1.ספרי לי קצת על עצמך, באיזה גיל התחלת להתאמן בג'ודו?
2.למה בחרת דווקא בספורט הזה מתוך כל כך הרבה סוגי ספורט?
3.איך המשפחה שלך קיבלה את זה שבחרת ללכת לג'ודו? האם הם תמכו בך?
4.ג'ודו ועוד סוגי ספורט רבים נחשבו בעבר ועדיין בחברה כספורט גברי, ונשים שעוסקות בתחום נחשבות 'גבריות' . זוכרת במהלך הקריירה אמירות בנושא ?
5.היו תגובות שהפריעו לך? הציקו לך? איך הגבת?
6.עדיין החברה הישראלית מתקשה לפרגן לנשים שמתמודדות בענפים שנחשבים 'גבריים' וישנם ענפי ספורט המכונים כ"גבריים", את חושבת שמתישהו הסטיגמה הזאת תעלם ותהיה תמיכה לשני המגדרים בכל תחומי הספורט?
7.איך את חושבת שאפשר לגרום לשינוי זה?
8.בקריירה היו לך ניצחונות, וכישלונות עד הניצחון הגדול שלך באולימפיאדה, בעינייך הניצחון היה גם ניצחון למין הנשי? וליכולת הנשית?
9.שתפי אותנו בהרגשה לעמוד על הדוכן ולקבל את המדליה ולשמוע את האמנון
10.כל ספורט מלווה בהרבה הפסדים, היו רגעים במהלך הקריירה שלך שנשברת ורצית לוותר?
11.אם הילד / הילדה שלך ירצו ללכת בדרכך תמליצי להם?
12.טוענים לא מעט שהמדינה לא משקיעה בקידום ספורטאים אולימפיים והם צריכים למצוא מקורות מימון בעצמם , גם את חווית את התחושה באותה תקופה?
13.באיגודי הספורט השונים מכהנים עדיין לא מעט גברים מה שמשאיר את המין הנשי מעט מאחור למה זה?
14.במה את מניסיונך את יכולה להעביר לבנות שרוצות להשקיע בג'ודו או בכל ענף ספורט אחר שהוא גברי אבל מפחדות מהתגובות של החברה?
ט. בסוף הריאיון עם טל התרשמתי מכך שהיא ענתה על השאלות בדיוק כמו שקיוויתי, הריאיון היה במהלך שיעור בבית ספר מכיוון שזהו הזמן שהיה למרואיינת נוח. לא צילמתי תמונות סטילס מכיוון שלא היה לי איך לצלם בזום, אך ביקשתי מהמרואיינת תמונות שלה/תמונות שלה משחקת, זה יעזור לכתבה מכיוון שכך אוכל להכניס תמונות שלה לכתבה. בסוף הכתבה עם יעל התרשמתי מכך שבסוף נפגשנו ומכך שהיא ענתה בהרחבה על השאלות. בהתחלה הייתי אמורה לצלם אותה בביתה אך לבסוף היא שינתה מיקום. צילמנו תמונות סטילס שלה במהלך הריאיון ובנוסף לכך ביקשתי תמונות שלה מהקריירה כדי שאוכל להוסיף לכתבה ויהיה מעניין יותר.
3. הריאיון עם טל צולם בזום, מיקום המרואיין היה יחסית לא טוב אך המרואיין היה זה שבחר היכן להעמיד את המצלמה. ביקשתי מטל לשלוח לי תמונות שלה משחקת כדי להעביר את המסר שעבודה קשה משתלמת. הריאיון עם יעל צולם ליד מקום העבודה שלה בתל אביב, המיקום היה פנים מול פנים במרחק, בהתחלה היה מספר אנשים שהפריעו אז ביקשנו מהם לזוז. התאורה הייתה מהשמש והתייחסנו במיקום לכך שהצילום לא יהיה מסנוור אך גם לא חשוך. שמנו את המצלמה בזווית של מדיום שוט, מצלמה אחת על המרואיינת ומצלמה שניה על המראיינת. השתמשנו בוויזואליים של יעל עם מדליות מכיוון שזה מוסיף לכתבה שרואים כמה היא הצליחה ומצליחה בחיים.
לאחר שעשיתי את התחקירים לכתבות אני גיליתי דברים שלא ידעתי על הספורט הנשי בישראל. ובמהלך הכתבה של טל למדתי וראיתי שיש הרבה אגודות שעובדות למען הזכות של ספורט נשי בישראל, גיליתי כמה ספורט יכול להשפיע על החיים של הבן אדם וכמה עבודה קשה משתלמת. בתור אחת שבאה מספורט אני למדתי המון דברים חדשים שאני לקחתי ואני אמשיך לקחת איתי בכל הדרך. הריאיון עם טל חידש לי שיש הבדלים בין המשכורת בין נשים לגברים וזה משהו משמעותי שלדעתי לא צריך לקרות, אני לא ידעתי לפני כן שההבדל הוא גם בסכום הכסף וכך גיליתי שכן.
4. הריאיון עם יעל ארד חידש לי דברים נוספים על הג׳ודו שלא ידעתי, גם במהלך התחקיר על יעל למדתי דברים נוספים. למדתי גם פה שעבודה קשה משתלמת. למדתי שפעם לא היה נהוג שנשים עושות ספורט וברגע שאישה עשתה אפילו ריצה שזה הדבר הכי פשוט שיש צפצפו לה לשאול אם היא צריכה טרמפ, זה מידע שלא חשבתי שקרה ושזה הגיע למצב כזה, היום מצב זה השתנה ויש המון נשים חזקות מצליחות בחברה שלנו וזה לדעתי משהו שאפשר לקרוא לו ניצחון. יעל מדברת על כך שיש גם הבדל בין התפקידים בצבא, זהו ידע שידעתי לפני אך לא הייתי בטוחה שזה ככה ושההבדלים גדולים כל כך. יעל דיברה בכתבה על כך שהיא מכירה אישה חרדית עם כמה ילדים שהיא רצה עם חצאית ריצת מרתון וזה לדעתי משהו שמסמל חוזק שלא משנה מה המוצא והאמונה ספורט זה משהו שגם נשים יכולות לעשות, מכל הסוגים וכל ספורט אפשרי.
ב. המרואיינת הראשונה היא טל אנקונה, טל התחילה את דרכה בג׳ודו אך לאחר מכן שהבינה שכדורסל זה ספורט קבוצתי שזהו ההפך מג׳ודו שהכול שם מונח על הכתפיים שלך. בהתחלה שאלתי את טל שאלות על החיים שלה ואיך ההורים שלה קיבלו אותה ולאחר מכן הגעתי לנושא המרכזי שהוא ההבדל בין הספורט הנשי לגברי. משאלות אלו הבנתי ולמדתי מספר דברים על ההבדל בין המינים בספורט ולאחר שהיא סיפרה לי כי ההבדל בין המינים מגיע לתשלום שמגיע לכיס של הנשים והגברים הבנתי שזה משהו גדול מדיי, שאלתי את טל אם היא חושבת שבעוד עשר שנים ההבדל הזה יהיה שווה, טל ענתה לי כי אנחנו באמצע תהליך והיא מקווה מאוד כי בעוד עשר שנים המצב ישתווה לבסוף שאלתי את טל אם יש לה מסר שהיא רוצה להעביר לילדות או נערות שמפחדות מתגובת החברה.
המרואיינת השנייה שלי היא יעל ארד, שבאה מתחום הג׳ודו, יעל הצליחה מאוד בתחום זה והייתה הראשונה לזכות במדליה אולימפית, בהתחלה שאלתי את יעל על סוג הספורט שלה ועל המשפחה שלה ולאחר מכן שאלתי אותה על הנושא. יעל ענתה לי כי השינוי קורה ויש אגודות שעובדות על שינוי זה. יש תגובות שהציקו לה אך היא המשיכה בכל מקרה ולכן היא הגיעה לאן שהיא שאפה. יעל שיתפה אותי איך זה לעמוד על מעמד הניצחון ולשמוע את ההמנון או לעמוד עם הדגל וזה ריגש אותי ממש. בסוף הריאיון שאלתי את יעל מה היא רוצה להעביר לילדות או נערות שמפחדות מהתגובות של החברה גם כן.
ג. תהליך העבודה על הכתבה היה מורכב, חיפשתי מרואיינות במשך זמן רב ולאחר חיפוש מצאתי את המרואיינת הראשונה שלי דרך מורה מהבית ספר ולאחר מכן ראיינתי את טל אנקונה המרואיינת הראשונה שלי דרך הזום. עבדתי לפני כן על שאלות ותחקיר, יום לפני הראיון בדקתי את הצילום מסך של הזום כדי להיות מוכנה. אני מסיקה מתהליך העבודה על הכתבה שצריך לביים את המרואיינת מכיוון שבזום בשונה מראיון פנים מול פנים המרואיין קובע היכן לשים את המצלמה. המרואיינת השנייה שלי היא יעל ארד שאת המספר שלה השגתי דרך המורה שלי, בהתחלה קבעתי עם יעל ראיון בזום ומכיוון שהיה לי חשוב לעשות ראיון פנים מול פנים ביקשתי ממנה לבוא לראיין אותה ולבסוף ראיינתי אותה פנים מול פנים. מהכתבה עם יעל אני מסיקה שאני צריכה להילחם יותר על מה שאני רוצה ולפעם הבאה אני אשתדל יותר לראיין פנים מול פנים או בצורה שנוחה לי יותר.
למדתי על עצמי מהכתבה עם טל שאם אני רוצה אני יכולה לעשות עבודות של שבוע ביום אחד ובנוסף לכך שאני צריכה לא לוותר על החלומות שלי. למדתי על עצמי מהכתבה עם יעל שכשאני רוצה משהו אני יכולה להשיג אותו בעצמי בלי שיעזרו לי.
היו מספר אתגרים שעמדו במהלך העבודה, הקושי הראשון היה לשתי הכתבות, הוא למצוא את המרואיינות שלי, לקח לי זמן רב ומכיוון שתקופת הקורונה עצרה אותי מלראיין מספר אנשים ונשים רבות לא הסכימו להתראיין, ולבסוף מצאתי מרואיינות והתגברתי על קושי זה. בכתבה על טל אנקונה הקושי הראשון היה שקבעתי איתה ראיון מהר ולכן היה לי זמן קצר להכין שאלות ותחקיר אך ישבתי על זה וסיימתי בזמן. קושי נוסף היה שדרך המחשב היה לי בעיה לצלם ולכן הייתי צריכה למצוא איך לצלם ולבסוף לקחתי מקרוב משפחה שלי מחשב והצלחתי לסדר את זה. הריאיון השני שלי היה עם יעל, הקושי הראשון שהיה לי הוא שאני רציתי מאוד לצלם את הריאיון פרונטלי ולא דרך זום, ובהתחלה קבענו בזום ולאחר מכן ביקשתי מיעל לעשות את הריאיון פנים מול פנים והיא הסכימה.
מקורות השראה שמאוד עזרו לי הם Ynet, Mako ועוד. מספר של כתבות שעזרו לי מאוד במהלך העבודה:
במהלך שלושת השנים עברתי מלא שינויים, התחלתי בכיתה י' בתור אחת שלא מבינה כלום בתקשורת, בצילום ובבניית אתרים, תמיד זה היה משהו שרציתי ללמוד אך לא יצא לי. במהלך כיתה י עשיתי כל מה שיכולתי שיצאו לי העבודות הכי טוב שאפשר. במהלך כיתה יא' כבר יותר הבנתי את העבודה, השפיע עליי במהלך כיתה יא' החברים שלי לכיתה שעזרו לי, ובנוסף לכך גם הקורונה השפיעה על העבודה שלי מכיוון שלא יכולתי לצאת מהבית מה שגרם לי לעבוד יותר על האתר ולהתחיל עריכות. במהלך כיתה י'ב הגעתי עם הרגשה שאני רוצה לעשות את העבודה הכי טובה שאפשר ולהתמיד בשיעורים כדי לסיים את השנה האחרונה שלי כמו שצריך. בשלושת השנים למדתי הרבה יותר על עצמי ועל היכולות שלי ולמדתי עוד מלא דברים לחיים. הקורונה השפיע עליי בכך שלקחתי את עצמי בידיים ועשיתי כל מה שאני יכולה הכי טוב שאפשר ובנוסף לכך גם הקבוצה שלי השפיע עליי בכך שהם נתנו לי מוטיבציה להמשיך ולעשות וזה מאוד השפיע עליי. אני יוצאת לחיים האמתיים עם ידיעה רבה יותר שתעזור לי במהלך החיים ובתקווה להמשיך עם המקצוע הזה גם בחיים האמתיים.
החוויה האישית:
התפקיד שלי באתר היה מנהלת מדיה דיגיטלית - קידום, שיווק והפצת האתר והתכנים שלו באינטרנט וברשתות החברתיות. לאחר פתיחת האינסטגרם התחלתי להעלות פוסטים וסטורי כולל תיוגים על כל ראיון שעשינו, העליתי כל מספר ימים פוסט כדי לשמור על כמה שיותר פוסטים כדי להיות פעילה במדיה החברתית.
האתגר המשמעותי ביותר היה שעם כל הלחץ של הבגרויות והצילומים ועוד מספר דברים הייתי צריכה להעלות פוסטים מספר פעמים בשבוע ולמרות שהייתי עמוסה ניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה והעליתי כמה שיותר פוסטים. עם כל קושי שהיה לי ניסיתי להתמודד הכי טוב שאפשר מכיוון שהיה לי ממש חשוב להשקיע. ניסיתי להתמודד כמה שיותר עם הקושי הזה בכך שהעליתי כמה שיותר פוסטים וכל מספר ימים הקדשתי לזה כמה דקות כל מספר ימים בכך שעצרתי את כל מה שיש לי לעשות, העליתי את הפוסט והמשכתי. הייתי עושה אחרת בכך שהייתי מעלה יותר פוסטים בשבוע ויותר משקיעה בזה ממה שהשקעתי ובכך הייתי משפרת את זה יותר.
אני חושבת שבעתיד כן הייתי רוצה לעסוק במקצוע שקשור לתקשורת מכיוון שלמדתי והשקעתי בזה שלוש שנים ואני חושבת שזה משהו שמאוד התחברתי אליו והייתי מאוד רוצה להמשיך את זה בחיים אחרי הבית ספר.
הפרויקט הזה תרם לי מלא, אני למדתי על עצמי מלא ולמדתי שאני יכולה לעשות הכול אם אני רוצה. בנוסף לכך התחברתי לקבוצה שלי וזה תרם לי והביא לי עוד חברות לחיים. למדתי שעם עבודה קשה אני יכולה להשיג את המטרות שלי וגם אם יש קשיים אני מסוגלת לעבור אותם.
לדעתי עבודה בצוות היא המועדפת עליי מכמה סיבות, אני התחברתי לקבוצה שלי ואני אוהבת כל אחת מהן. בנוסף לכך ברגע שמישהי מתקשה יש לה קבוצה שהיא יכולה להיעזר בה ולסמוך עליה וברגע שאת לבד אין מי שיעזור לך ברגע שאת מתקשה. ולכן אני מעדיפה עבודה בצוות מאשר לבד.
בחרתי להשתתף בניו מדיה מכיוון שבניית אתרים וצילום כתבות זה משהו שמאוד רציתי ללמוד וברגע שהייתה לי אפשרות ישר הלכתי אליה וזה מאוד עניין אותי.
אני רואה באתר שלנו כמסר חברתי שפונה לאנשים להבין שנשים הן כמו כולם ולא צריך להיות אפליה ולנשים יש כוח כמו גברים. למשל בספורט נשי שזה הנושא שלי, ראיינתי את יעל ארד שגדלה במקום שלא קיבל את זה שהיא רצה ועושה ספורט ולבסוף היא זכתה במדליה אולימפית למרות הכול ועשתה את זה בכוחות עצמה בלבד. נושא נוסף הוא אלימות בנשים, נשים רבות עוברות אלימות בחברה שלנו מכיוון שהן נחשבות כ"חלשות" ולדעתי נשים הן חזקות וזה צריך להשתנות, נשים יכולות להיות מה שהן רוצות ולהפסיק לחיות בפחד מגברים מאיימים וזה נושא חשוב מאוד שהאתר שלנו יכול להעביר.
האתגר האמיתי שלי הוא לדעת איך להתמודד במקרים מסוימים לדוגמה אם אני באמצע ראיון ואני שואלת את המרואיין מספר שאלות והוא עונה לי על שאלה מסוימת שהתשובה של המרואיין היא גם על שאלה נוספת לדעת לא לשאול את השאלה מכיוון שהמרואיין כבר ענה. בתור איש תקשורת צריך לדעת היטב איזה שאלות לשאול וכיצד לשאול אותם, באיזה מיקום יהיה הכי נוח לצלם את הכתבה, איך להעמיד את הצלמות ועוד. איש תקשורת צריך לדעת להתמודד עם הבעיות כמה שיותר מכיוון שיש המון אתגרים בלהיות איש תקשורת לדעתי.
התמחות זו תרמה לי באופן אישי בכך שלמדתי יותר על בניית אתרים ועל זוויות צילום, כתיבה, צילום ואני חושבת שבעידן שלנו שהכל הוא אינטרנטי וזה יעזור לי במהלך שאר החיים לדעת שבמקרה שאני ארצה לעסוק בזה בעתיד זה יעזור לי לדעת איך אני אבנה אתר ואני אצלם וזה יעזור לי מאוד שלמדתי את זה. קיבלתי מההתמחות הזו ידע רב ואני אקח איתי להמשך הדרך את הלמידה וההשקעה שלי בדברים, אני לא אקח איתי להמשך הדרך את הדחיה של דברים לרגע האחרון מכיוון שברגע שמשאירים דברים לרגע האחרון זה נהיה קשה יותר וצפוף והרבה פעמים לא מספיקים.
