בחברה הישראלית התרגלנו לתייג ענפי ספורט מסוימים לענפים המיועדים לגברים וענפים המיועדים לנשים, וכשנשים בוחרות להתמחות בענף שנחשב גברי כמו כדורסל, כדורגל וכו', לא מעט מרימים גבה. 

ענף הכדורסל לאורך השנים נחשב לספורט "גברי", בשנת 1957 נוצרה הליגה הראשונה לכדורסל נשים, אך רק בשנת 1976 נוסף כדורסל נשים כספורט אולימפי רשמי. שחקניות הכדורסל נאלצו להתמודד עם לא מעט פערים בינן לבין המין הגברי הבאים לידי ביטוי במישורים רבים.

​

רבים היו מדברים על כך שאת המאמנים הטובים ביותר שמרו לקבוצות הגבריות. היו מצבים ששופטים לא הגיעו למשחקים ודחו אותם למועד אינו ידוע, הסיבה לחוסר הפופולריות התקשורתית , היא אולי כי  יש חוסר התעניינות בכלל בכדורסל הנשי, אשר לא הביא הכנסות והקשה על מימון הפעילות של השחקניות, כך נוצר מצב בו במשך כמעט 50 שנה מאז קום המדינה היו משחקי הכדורסל הנשי קטנים באחוזים רבים מכלל משחקי נבחרת הגברים שהתקיימו.

 

שנים רבות נאלצו השחקניות להתמודד עם קיפוח ייצוגי וכספי באופן שיטתי. ככל שעברו השנים הביאו נבחרות הכדורסל הנשי הרבה כבוד למדינת ישראל באירועי ספורט בינלאומיים ולמרות זאת סבלו מקיפוח כספי מתמשך, שגורם לחוסר פיתוח הענף ולחוסר התעניינות ציבורית.

בשנת 1985 הוקמה עמותת "ל.כ.ן" לקידום כדורסל נשים - שהרקע להקמתה היה היחס המפלה כלפי הנשים בספורט.

נראה כי כול הישג ככול שיהיה מרשים מהצד הנשי, איננו מספיק עדיין ,כדי לישר קו עם הכדורסל הגברי. ניתן לראות כיוון חיובי כמו הגדלת תקציבים לשחקניות, חשיפה גדולה יותר של הסיקור התקשורתי,  עם למעלה מ- 4000 ילדות, נערות ונשים העוסקות בענף כדורסל נשים.

 

שוחחנו עם טל אנקונה בת ה-36 כדורסלנית לשעבר, ששיחקה בקבוצות רבות בארץ ביניהם בליגות העל וזכתה בגביעים רבים ביחד עם קבוצתה. כיום היא מנהלת את אירועי הספורט של משרד החינוך בהתאחדות הספורט לבתי הספר, ולנו היא מספרת איפה יש ניצנים של שינוי ושוויון בספורט ואיפה עדיין יש אפליה.

​

אנקונה הייתה בילדותה רקדנית, ג'ודאית ורק בגיל ההתבגרות מתברר התאהבה בכדורסל . "בגיל ההתבגרות התערער לי קצת הביטחון בנוגע לענף הג'ודו , שיחקתי כדורסל בבית ספר,  וקרץ לי הספורט הקבוצתי , הכימיה עם בנות נוספות לעומת להיות על מזרון לבד ", היא נזכרת.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

איך המשפחה שלך הגיבה?

"האמת ההורים לאורך כל הדרך בכל ספורט שבחרתי היו שם, בתמיכה ולא באיזשהו לחץ מסיבי, כל החלטה שקיבלתי הם עמדו מאחורי".

 

הסביבה, הרימה גבה על עיסוק שלך בספורטיבי גברי? 

"בגיל ההתבגרות כשעסקתי בג'ודו והכתפיים שלי התרחבו וזה גיל שיש חשיבות לדימוי גוף, היה גם הטריגר לעבור ענף,  אבל לא הרגשתי מהסביבה שלי ומהחברה לעג , אלא תמיכה ואהדה רבה".

 

לדעתך איפה קיים חוסר השיוויון? 

"זה איזה סטיגמה חברתית ואיזה שינוי תפיסה שאנחנו כעובדי ספורט וכספורטאים חייבים לשנות. לצערי ככה זה בארץ. בחו"ל יש אהדה יותר גדולה ופרגון גדול לענפים האלה כולל תקציבים, אני מקווה שזה ישתנה גם בארץ."

 

יש גם אפליה מגדרית שמשרד התרבות והספורט משקיע תקציבים יותר לקבוצות כדורסל גברים מאשר נשים ?

" אני כן יודעת להגיד שהתקציבים הרבה יותר נמוכים מכדורסל גברים, גם כספורטאית השכר שלי לעומת שחקן כדורסל זה הבדלים של שמיים בארץ .אני לא יודעת להגיד למה הם עושים את זה זאת, אני לא יכולה לשפוט, לחוות ביקורת כשאני לא יודעת מה המניעים לכך אבל בהחלט זה דורש שינוי".

 

מנתונים שפורסמו באתר ONE בתאריך ה15/05/2020 רשום כי בארץ ישנם הבדלים רבים בסכומי הכסף הניתנים לגברים על המגרש לעומת נשים הנמצאות על המגרש, גברים מקבלים שכר גבוה יותר מן הנשים בתחומי ספורט רבים ובהפרש כספי גבוה. בבדיקה שערכה ONE בשנת 2019 קיבלו שמונה קבוצות בליגת העל הנשי תקציב של 5,049,969 שקל מהטוטו, לעומת קבוצות הגברים יחד, שקיבלו סך של 6,756,173 שקל. 

 

טל מסכימה עם אמירה זו ומעידה על עצמה "גם כספורטאית השכר שלי לעומת שחקן כדורסל זה הפרשים של שמיים בארץ כך שאני כן חושבת שיש הבדלים". טל מסבירה שהיא אינה יודעת את סיבת הפרש הסכום בין הגברים לנשים ואומרת "אני לא יודעת להגיד מה, למה הם עושים את זה זאת אומרת אני לא יכולה לשפוט, לחוות ביקורת שאני לא יודעת מה המניעים לכך."

 

את חושבת שבעוד 10 שנים כדורסל נשי וכדורסל גברי יקבל אותו סיקור ואותו תקציב?

"אני מאוד מקווה. לצערי אני לא רואה את זה קורה גם בגלל מי שיושב בתפקידים האלה וגם בגלל שעדיין מה לעשות יש אפליה מגדרית מובהקת .כולי תקווה שעוד עשר שנים דברים יראו אחרת וילדות ונערות יוכלו לעסוק בזה במאה אחוז תמיכה חברתית וכלכלית".

אנקונה מציינת כי השינוי מתחיל בנו, הנשים, והנערות. "אם אנחנו נחליט לעשות מה שאנחנו אוהבות וכמובן שתהיה דחיפה של כולם, ההורים המורים לחינוך גופני ואנחנו כעובדי התאחדות הספורט לבתי הספר שמנסים להטמיע את המודעות שילדה גם יכולה לשחק כדורגל ולא רק ללכת לרקוד מחול , רק שינוי התנהגויות מהשורש יביא לשינוי". 

​

אנקונה רוצה להעביר מסר לנערות בישראל שרוצות לעסוק בכדורסל או בכדור רגל או אפילו ג'ודו, וחוששות מהתגובות ותיוגים כנשים 'גבריות', "תעשו מה שאתן אוהבות, גם אם זה ספורט שנתפס בעיני אנשים מסוימים שלדעתי הם בורים שהוא גברי, ולהורים המסר שלי: תתמכו בילדות במה שהן רוצות לעסוק ולא במה שהחברה מכתיבה לנו ".